הרדיו גוף גדול ומכובד לכל הדעות. הרבה אנשים התחילו להיות מפורסמים
דרך הרדיו ולא בהרכח מעולם המוסיקה. הרדיו כלכך נחשב היום שיש אנשים שחולמים להגיע
לשם ומוכנים להשקיע מאמצים רבים בשביל שיוכלו לשמוע את עצמם ברדיו . עם כל המשקל
שיש לרדיו , הוא גוף שצריך הרבה גורמים ומוסיקאים בפרט בשביל שיהיה מכובד, כמו שהוא
מכובד היום.
אידוב שי | 01/03/2015
אידוב שי | 01/03/2015
נעים לי - אם אתם קוראים את המילים האלו ובמיוחד אם הגעתם למאמר הזה אחרי
המאמרים הקודמים שלי, אני יכול לצאת מנק' הנחה שכולנו אוהבים מוזיקה. כולנו אוהבים
את החיבור הזה בין התדרים השונים שיוצרים רגשות, נוסטלגיה או התבטאות עצמית. בדומה
לשוקו ופוך ביום גשום, תפקיד המוזיקה בשבילנו הוא שיהיה לנו יותר נעים בפנים שזה
בדיוק מה שהרדיו צריך.
כמו שכתבתי ב- "למה צריך לשלוח שירים לרדיו ??" תפקיד הרדיו, כמו כל כלי
תקשרות, הוא להעביר מידע חשוב לציבור הרחב. מידע כשלעצמו יכול להימצא כאינפורמטיבי
וחשוב בצורה כזאת שיהיה אפשר למצוא אותו מעניין ושימושי, אך כשתשמעו מידע חשוב כל
הזמן הוא יהפוך להיות רפטטיבי ומשעמם וכשיגיע מידע קריטי בשבילכם אתם תעדיפו לכבות
את הרדיו מאשר לשמוע "עוד פרט מידע". לכן, הרדיו צריך מוזיקה בשביל שלמאזינים
יהיה יותר נעים להיחשף למידע החשוב שהוא צריך להעביר.
תחזור, תחזור, תן לי גב - עכשיו אנחנו מבינים למה הרדיו צריך
מוזיקה, אבל לא למה הרדיו צריך אתכם, האמנים. אנחנו בתור בני אדם אוהבים להיות חלק
מקבוצה, בעזרת: בגדים דומים, אוכל, אורח חיים, סמלים, סגנון מוסיקה וכו'... כששדרן
ברדיו שם שיר, קהל מסויים מתחבר אל השיר וכתוצאה מכך אותו קהל חוזר אל אותה תחנה ופה
אתם נכנסים לתמונה :). למאזין הממוצע יותר קל להתחבר אל מישהו שאנחנו מאמינים שהוא
כמונו (לא משנה מה המין של המישהו/י הזה), כשמוסיקה עוברת בעזרת מילים יותר קל לנו
לדמות את עצמנו בתוך השיר וככה להתחבר אל השיר. כשאנחנו מתחברים אל שיר אנחנו גם
מתחברים לכל מה שקשור להאזנה של השיר באותו הרגע. אם שמעתם את השיר בYouTube אז אתם
תעדיפו לחזור לYouTube בשביל לשמוע אותו עוד
פעם, אבל אם תשמעו אותו בתכנית מסויימת ברדיו, אתם תעדיפו לחזור לתכנית הזאת. ברגע
שאתם חוזרים אתם מקווים שיהיו שירים דומים לשיר הספציפי הזה ששמעתם, בהנחה והרדיו צלח יותר מפעם אחת ושם רצף שירים שמדבר אליכם הוא יוצר אליו נאמנות ואת היכולת לפלג את קהל המאזינים שלו בין
היתר.
תשוקה ושמה תהילה - תחשבו על זה, כמה פעמים שמעתם רצף של שירים שאתם אוהבים ברדיו, שאלתם
את עצמכם "איזו תחנה זו?", "מי השדרן?" ופתאום רציתם לחזור ולהקשיב
לתחנה הספציפית הזו? התסריט הזה מוכר לא סתם. תחנות רדיו בונות על זה שהם יצליחו
לשים רצף שירים שנוכל להתחבר אליו, מכוון שברגע שאנחנו מתחברים לשירים בתחנה
מסויימת אנחנו נחזור אל אותה תחנה, וברגע שלתכנית ברדיו יש הרבה מאזינים ובמיוחד
מאזינים חוזרים, זה אומר שתחנת הרדיו הזאת יכולה לבקש כסף מהמפרסמים כי עכשיו היא
יכולה לפלג את הקהל שלה ולמכור פרסומות לחברות ולדרוש יותר כסף מחברות מתאימות.
לצורך העניין, אם אתם תחנת רדיו ויש לכם קהל אז תוכלו למצוא מישהו שישלם לכם כסף בתמורה
לפרסומות, אבל אם למשל אתם שמים שירי אהבה קיצ'ים בתחנה השלכם אתם יכולים לדרוש
יותר כסף מחברות מתאימות בתמורה לזמן פרסום. לצורך העניין תוכלו לדרוש יותר כסף מחברות
שידוכים (לאב מי), מוצרי הגיינה לנשים, חברות שוקולד לקראת וולנטין דיי (Valentine Day) וכו'...
לסיכום -
עניין של זמן - כמו שכבר הספקתי לכתוב, כלי תקשורת, כמו הרדיו למשל, מיודעים להעביר מידע חשוב לציבור. ברגע שהרדיו למשל, שם רק ידיעות חשובות אז הוא הופך למשעמם וחופר. בשביל שיהיה יותר מעניין הן מעדיפות ליצור פער בין ידיעה לידיעה בשביל לשים אתנחתא מוסיקלית.
כמו מגנט - אתם המפתח בשביל לחבר בין קהל המאזינים לתחנות רדיו.
עכשיו הכל מתחבר - ברגע ששיר מושמע ברדיו אז הוא מחבר אליו קהל מאזינים מסויים. בזכות החיבור לקהל הספציפי הזה תחנות רדיו יכולות לדרוש כסף ממפרסמים.
עניין של זמן - כמו שכבר הספקתי לכתוב, כלי תקשורת, כמו הרדיו למשל, מיודעים להעביר מידע חשוב לציבור. ברגע שהרדיו למשל, שם רק ידיעות חשובות אז הוא הופך למשעמם וחופר. בשביל שיהיה יותר מעניין הן מעדיפות ליצור פער בין ידיעה לידיעה בשביל לשים אתנחתא מוסיקלית.
כמו מגנט - אתם המפתח בשביל לחבר בין קהל המאזינים לתחנות רדיו.
עכשיו הכל מתחבר - ברגע ששיר מושמע ברדיו אז הוא מחבר אליו קהל מאזינים מסויים. בזכות החיבור לקהל הספציפי הזה תחנות רדיו יכולות לדרוש כסף ממפרסמים.
בקיצור - הרדיו זקוק לכם, האמנים, באותה מידה שאתם זקוקים לו, זה לא משנה אם אתם חדשים או ותיקים בתעשייה, הרדיו תמיד ירצה משהו חדש או נוסטלגיה טובה וישנה.
תמיד תזכרו The Earth without Art is just eh...
תמיד תזכרו The Earth without Art is just eh...